<h1>צרור החיים הדרך השמיני סימן ב'</h1>
<h2>דף טז:</h2>
וסדר השירה שכתובה
[איש]	(איש) ואת
פרשנדתא	ואת
דלפון	ואת
אספתא	ואת
פורתא	ואת
אדליא	ואת
ארידתא	ואת
פרמשתא	ואת
אריסי	ואת
ארידי	ואת
ויזתא	עשרת
כן דעת רת"ם ז"ל. כלומר תיבה קטנה כמו ואת על גבי קטנה, וכולהו אתין זה על זה, והתיבות גדולות זו על זו. וזהו שאמרו (מגלה ט"ז, ב') ושירה זאת אריח על גבי אריח, כלומר תיבה קטנה על גבי תיבה קטנה, ולבינה שהיא הגדולה על גבי הגדולה, כלומר היא התיבה הגדולה על גבי תיבה גדולה. ולא כן דעת רש"י ז"ל, אלא פירש אריח הכתב והלבינה מה שאינו כתוב, ואריח על גבי אריח בשירה זו כתב גדול על גבי כתב גדול כזה
ואת פרשנדתא	ואת דלפון
ואת אספתא	ואת פורתא
ואת אדליא	ואת ארידתא
ואת פרמשתא	ואת אריסי
ואת ארידי	ואת ויזתא
ויש מקומות שכותבין אותה כדעת רש"י ז"ל וכותבין אריח על גבי אריח. פי' כתב על גבי כתב ולבינה על גבי לבינה, מה שהוא חלק על גבי חלק. ושאלתי למורי הרשב"א ז"ל על אותו המנהג, ואמר כדאי הוא רש"י ז"ל לסמוך עליו. ובמקום שנהגו כדעתו אין משנין המנהג.
ענין תיקון המגילה. צריכה שתהא כתובה בספר ובדיו. ובגויל או בקלף כשר. וצריך לשרטוטה כאמתה של תורה. וצריכה שתהא כתובה כלה. והיכא דמיחסרא בה תיבות דעת מורי הרשב"א ז"ל דהואיל וראש המגילה וסופה כתובה כדינה, מפני תיבות שחסרין באמצע אינה פסולה, דשפיר קרינא בה ספר. וחסרון זה שהוא באמצע אינו אלא טעיות, והא אמרינן (ירושלמי פ"ב ה"ב) דאין מדקדקין בטעיותיה. וענין מגילה שיש בה טעיות או שקורא בה טעיות אמרו בירושלמי (שם) אין מדקדקין באותיותיה. ודוקא בטעיות שהלשון והענין אינו מתחלף, כגון יהודים, יהודיים, אבל בטעיות שהלשון מתחלף צריך לדקדק בקריאתה. שאם לא כן לא קראה כולה, והוא צריך לקרוא כל המגילה. וכן לא יכתוב הברכות בתוכה, שספר נקראת.
<h2>דף יח:</h2>
היו בה אותיות מטושטשות או מקורקעות ורישומן ניכר כשרה, וה"מ במקצתה, אבל בכולה לא.
<h2>דף יט.</h2>
ענין תיקון המגילה. צריכה שתהא כתובה בספר ובדיו. ובגויל או בקלף כשר. וצריך לשרטוטה כאמתה של תורה. וצריכה שתהא כתובה כלה. והיכא דמיחסרא בה תיבות דעת מורי הרשב"א ז"ל דהואיל וראש המגילה וסופה כתובה כדינה, מפני תיבות שחסרין באמצע אינה פסולה, דשפיר קרינא בה ספר. וחסרון זה שהוא באמצע אינו אלא טעיות, והא אמרינן (ירושלמי פ"ב ה"ב) דאין מדקדקין בטעיותיה. וענין מגילה שיש בה טעיות או שקורא בה טעיות אמרו בירושלמי (שם) אין מדקדקין באותיותיה. ודוקא בטעיות שהלשון והענין אינו מתחלף, כגון יהודים, יהודיים, אבל בטעיות שהלשון מתחלף צריך לדקדק בקריאתה. שאם לא כן לא קראה כולה, והוא צריך לקרוא כל המגילה. וכן לא יכתוב הברכות בתוכה, שספר נקראת.
ענין תפירתה. צריך לתופרה בגידים, ואם הטיל בה ג' חוטי גידים כשרה. שתים בשתי קצות היריעה ואחת בתוך היריעה. ובלבד שיהו משולשין, שיחלוק אורך היריעה לג' שלישים.
